במסגרת הערכות משרד המדע, התרבות והספורט בנושא זה, התבצעו הפעולות הבאות:
א. מיפוי של כל הפעולות שהמשרד מבצע ואשר קשורות לפיתוח בר-קיימא
ב. מתן עדיפות לנושא פיתוח בר-קיימא במחקרים הממומנים ע"י המשרד.
במסגרת המיפוי איתרנו חמישה נושאים שעולים בקנה אחד עם נושא זה:
1.
פיתוח טכנולוגיות חדשות – ניתן לעשות זאת על ידי ניצול הפוטנציאל הכלכלי הטמון במחקר המדעי באותן נישות אשר מאפשרות לישראל להתחרות עם השוק העולמי.
2.
קיום מחקרים משותפים במסגרות דו-לאומיות או רב-לאומיות העוסקים בנושאים אזוריים או בנושאים אשר יכולים לתרום לפתרון בעיות משותפות לנו ולמדינות אחרות.
3.
חיזוק השכבות החלשות והפריפריה.
4.
פיתוח עתודות כח אדם מדעי בתחומי העדיפות.
5.
עריכת ימי עיון וסדנאות בכדי להגביר את הדו-שיח הציבורי בנושאים הקשורים בפיתוח בר-קיימא.
במסגרת זו, נערך משרד המדע, התרבות והספורט זה כבר כמה שנים לתמוך בנושאים הקשורים בפיתוח בר-קיימא.
להלן מספר נושאים בהם תומך המשרד בשנים האחרונות:
א.
פיתוח ידע ועריכת מחקרים הקשורים לאיכות סביבה ומים - מחקרים העוסקים בהרחקת מזהמים אורגניים ממים מושבים, הרחקת מתכות כבדות ממי קולחין כמו עופרת כספית וקדמיום, טיהור והתפלת מים, מחקרים שיצמצמו את השימוש בחומרי הדברה – מציאת תחליפים כמו הדברה ביולוגית, הינדוס גנטי, מחקרים העוסקים בזיהום אויר, מחקרים העוסקים בניצול אנרגיית השמש (תאים פוטו-וולטאיים) ועוד.
ב.
הקמת מרכזי ידע לאיסוף נתונים ומתן שירותים לחוקרים ולציבור בישראל - המרכז לחקר הזיקנה של פרופ' ליטווין באוניברסיטה העברית, המרכז הגאוהידרולוגי של פרופ' פלכסר באוניברסיטת תל-אביב, הקמת בנק גנים ישראלי למניעת פגיעה בזנים (זני המקור) או הכחדתם בכדי למנוע חשיפתם של גידולי התרבות למחלות, למזיקים ולתנאי עקה של יובש ומליחות. יש לציין כי קיימים אוספים גדולים אחרים (האוסף הזאולוגי) אשר עדיין לא קיבלו מענה הולם ע"י המדינה.
ג.
שיתוף פעולה עם מדינות אחרות - עריכת מחקרים וכנסים בנושאים הרלוונטיים בתחום זה כמו המחקר המשותף של GLOWAשמתבצע בשיתוף פעולה עם גרמניה, ירדן והרשות הפלסטינאית – המחקר עוסק במשאבי מים ושינויי אקלים במזרח הים התיכון. פרוייקטים נוספים עם צרפת וגרמניה בנושאים של טיהור מי שופכין, הרחקת מזהמים ופיתוח טכנולוגיות מים חדשות, זריעת עננים. מחקר משותף עם הודו שעוסק באיתור גן החרשות אצל ישראלים יוצאי הודו ובהודו (התברר שהתופעה שכיחה בחלק האוכלוסייה ההודית). קשרי מדע נוספים מתבטאים בחברות באירגונים בינלאומיים או בפרוייקטים בינלאומיים כמו, GR/ECP - התוכנית האירופית למאגרי גנים צמחיים, החברות ב- EMBL המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית, CERN ועוד.
ד.
הכשרת כח אדם מדעי - מתן מלגות לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים בתחומים מועדפים, כולל ממגזר המיעוטים, ובתוכם מחקרים שעוסקים בפיתוח בר-קיימא.
ה.
חיזוק הפריפריה - הקמה והפעלה של מרכזי מחקר ופיתוח איזוריים בפריפריה, הכוונה לנייד חוקרים טובים ממרכז הארץ לצורך הקמת "גרעין" חוקרים אשר יבצע מחקרים למען האזור ועל האזור. כיום מספרם של מרכזי המו"פ האזוריים הנו 10 והם פרוסים לאורך המדינה מצפון בקרית שמונה ועד לדרום (חצבה). שניים מבין המרכזים הוקמו במגזר הערבי בגליל ובמשולש .להקים . בנוסף המשרד שוקל מרכז מו"פ במגזר הבדואי בדרום הארץ.
ו. נשים במדע- מזה מספר שנים הוביל המשרד את הקמתה של המועצה הלאומית לקידום נשים במדע והפעיל תוכנית מלגות לנשים הלומדות לתואר ראשון בתחומי המדעים המדוייקים והטכנולוגיה, נושאים בהם קיים ייצוג נמוך יחסית של נשים לעומת גברים.
ז.
אתיקה במדע וביואתיקה - רק לאחרונה השלים המשרד יחד עם משרד הבריאות את הקמתה של המועצה הלאומית לביואתיקה בהתאם להחלטת הממשלה בנדון. נושא זה שמקבל תנופה מזה מספר שנים באירופה ובעולם מקבל את הדגש הראוי לו גם במחקר המדעי בישראל. בנוסף, יזם המשרד וארגן ימי עיון בנושא והוא משתתף בדיונים של ועדת המדע של הכנסת בנושא. יום עיון נוסף בנושא מדע ואתיקה עתיד להתארגן בנובמבר הקרוב בשיתוף פעולה עם הועד הישראלי לאונסק"ו. מן הראוי לציין שכל המחקרים הממונים על ידי המשרד חייבים לעמוד בתנאים המקובלים של הוועדות הרלוונטיות לתחום המחקר (ועדת הלסינקי הועדה לניסויים בבעלי חיים, הועדה לצמחים מהונדסים, משרד החינוך וכו').
ח.
קירוב המדע לציבור הרחב – המשרד הגביר בשנים האחרונות את פעילותו בתחום זה והוא מוביל מהלכים מגוונים: המשרד מייצג ומוביל את השתתפות ישראל בתוכנית "מדע וחברה" של האיחוד האירופי. בעבר קיים המשרד רב-שיח ציבורי בנושא השיבוט הגנטי בעקבות "שיבוט הכבשה דולי" (המשרד הזמין לדיון אנשי משפט, אתיקה, רופאים, מדענים ורבנים), Fingerprints DNA- בעקבות הדיון הציבורי על ילדי תימן האבודים, משרדנו יזם יום עיון מיוחד בכדי לגבש קוים מנחים לקביעת תקן בנושא. לדיון זה הוזמנו אנשי רפואה משפטית, אנשי אתיקה, מיקרוביולוגיה ואפילו אנשי FBI מארה"ב.
ט.
בשנה זו יזם המשרד וארגן סדרה של כנסים לציבור הרחב בנושאים מדעיים שונים ובאספקטים האתיים, הפילוסופיים והמשפטיים של המדע (בעקבות "הטעם האבוד", "מדע וחברה" בתוכנית המסגרת השישית, הנדסת רקמות ואיברים, בטיחות מזון וכו'). בנוסף, הגביר המשרד את פעילותו באוריינות מדעית ויזם תוכנית חדשה בהקשר זה (בשביל המדע). יתרה מזו, מרכזי המו"פ האזוריים משמשים מוקדים להפצת ידע מדעי באזורי הפריפריה ולהרחבת ההבנה הציבורית למדע.
י.
שיתוף פעולה בינמשרדי - בשנה האחרונה הגביר המשרד את שיתוף הפעולה עם משרדי ממשלה שונים. למשל יוזם המשרד בשת"פ עם משרד החקלאות תוכנית מחקרית חדשה בנושא "חקלאות מדייקת" אשר משלבת טכנולוגיות לוויין ותקשורת בחקלאות. כמו כן שני המשרדים מקדמים במשותף הסכם חדש לשיתוף פעולה מחקרי בתחום מדעי החקלאות יחד עם קנדה. מספר מחקרים ומרכזי ידע נתמכים במשותף על ידי המשרד ומשרדי ממשלה רלוונטיים כמו החקלאות (בנק הגנים), הביטחון והתשתיות הלאומיות (FEL), התחבורה, הביטחון וביטחון פנים (טכנולוגיות לאבטחת התחבורה הציבורית). בנוסף, יזם המשרד ואיגם משאבים לצורך ארגון כנסים לציבור הרחב יחד עם משרדי החקלאות, הבריאות והתשתיות הלאומיות.
המשרד החליט לכלול את פיתוח בר-קיימא כקריטריון למתן עדיפות למימון מחקרים ב"קולות קוראים" להגשת הצעות מחקר שפרסם המשרד ובאלה שיפורסמו בעתיד.
למידע נוסף:
מר אבי ענתי, סמנכ"ל תיאום, תכנון ובקרה
ד"ר חוסאם מסאלחה, ראש תחום בכיר חקלאות, סביבה ומים.